איזה יום היום? שישי? אז זה אומר שיצאנו את הארץ לפני שבוע! וואו כל כך הרבה? וואו כל כך מעט??
אני יושבת על מרפסת הבונגלו ששכרנו פה (1600 ₪ לחודש, אם תהיתם), מולי ג’ונגל טרופי. כותבת. האויר כבר לח אבל נעים, יש רוח קלה ואור מתוק נשפך על העולם שלנו.
כאן נתגורר בחודש הקרוב בקו טאו
הנוף מהמרפסת
הראיס בצלילות. הילדים ואני קמנו ואכלנו ארוחת בוקר, ישבנו ללמוד קצת. הבכור כתב בוק ריפורט על ספר שסיים לקרוא, קטנת הבית התקדמה כמה עמודים בחוברת החשבון ואז סירבה לעבור לחוברת העברית – אז שלחתי אותה לקרוא ספר במקום, והמרכזי התקדם קצת בחוברת החשבון ואז תפס עליי עצבים והלך לראות “סרטון קצת אלים על שר הטבעות” בטאבלט שלו. נו שוין.
אתמול היה יום קצת קשה. המרכזי התעצבן עליי (יש פה מוטיב אם אתם לא שמים לב..) והיה כל היום “על העוקם” מזה, כולל הכרזה ש”הרסתי לו את היום”, כי הגענו למועדון האגרוף התאילנדי שהוא רוצה להתאמן בו, והיה סגור. כי מסתבר שיש אימונים בין 8 ל-10 בבוקר ובין 4 ל-6 אחה”צ, וזו כמובן אשמתי. הקטנה גררה רגליים כל הטיול בכפר והבכור חפר לי בלי הכרה. מה שיצא מזה בסוף זה שהטיול הוכרז כאירוע רב נפגעים משום שמועדון האיגרוף היה סגור (שזו כאמור אשמתי) ואת שקית הירקות שרכשתי ב-50 באט אצל ה, נגיד שנקרא לזה, ירקן, שכחתי בדוכן השייקים וזאת עקב מצב מוח חפור לחלוטין בו נמצאתי באותם רגעים, כי הנייטיב’ס דרשו שייק מהעגלה שליד הבית ולא מהדוכן שמצאנו בדרך וכך קרה שהמוח שלי קרס לתוך עצמו. זה ממש מעצבן שהפורמט שנקרא “ילדים” לא בא עם פיצ’ר שנקרא “הגיון”. מעצבן ומסכן חיים אפילו, הייתי אומרת.
ונחזור לירקן. שאפתי להגיע לקנות ירקות כי אני קצת מודאגת מזה שאנחנו לא אוכלים פה ירקות טריים. הפיצ’ר “ירקות טריים” לא מותקן על הפורמט שנקרא “תאילנדים”, אם לעשות פרפראזה על עצמי. אז זה קצת מדאיג אותי. באופן כללי אנחנו לא אוכלים פה הרבה, והתפריט בכללי הוא בסדר מבחינה תזונתית, חוץ מנושא הירקות הטריים כאמור. אז קניתי כמה עגבניות ומלפפון ובצל וכוסברה וכמה בננות (לא קשור) ופנטזתי על סלט ירקות ואני ממש מקווה שהמוכר בדוכן השייקים הכין לעצמו איזה סלט נחמד מהירקות ששכחתי אצלו. אני חוזה טיול נוסף לירקן בעתידי הקרוב מאד.
פיצ’ר שבהחלט מותקן פה היטב זה “חרקים ופרוקי רגליים”. אז פרפרים גדולים וצבעוניים זה סבבה לגמרי, אבל הקטע של הנדלים והעכבישים קצת פחות בא לי טוב. היו לנו כבר פגישות עם עכבישים ממש גדולים ודוחים, גם כשנכנסנו לחדר במלון (בו לנו בשני הלילות הראשונים) וגם איך שהגענו לבונגלו שהוא הבית שלנו לחודש הקרוב (לפחות). הראיס אמר שנדמה לו שזה נחשב מזל טוב לפגוש עכביש בבית, סוג של וולקאם, אבל אני שואלת, א. סבבה אבל למה עכביש כזה גדול??? ו-ב. שתי הסצנות מצולמות בוידאו ואם הראיס ירצה פעם לסחוט אותי אז בואו נגיד שיש שם חומרים חזקים.
יאללה, שבת של חומרים חזקים גם לכם!
נ.ב. יש לנו חתולה. הילדים קראו לה שמוליק. היא גרה פה על המרפסת של הבונגלו וזורמת עם זה שאנחנו גרים פה גם. אז אם יש לך חיית בית, יש לך בעצם בית. לא ככה??
