לקחנו את הגלולה האדומה

פראצ’וואפ קירי קאן תאילנד

יממה בלאוס או בקיצור ויזה ראן

יממה בלאוס או בקיצור ויזה ראן

אתמול הייתי כמעט חמש שעות לבד. בגפי. רק אני ואני. ל-ב-ד ! להיות לבד בטיול משפחתי בעולם זה לא דבר שקורה הרבה. אמרתי לא קורה הרבה? התכוונתי לא קורה כמעט בכלל. נדיר. באמת. להיות לבד בבית (טוב, בחדר בגסטהאוס) זה…

קלישאות וקופים, מעט כסף, הרבה זמן.

קלישאות וקופים, מעט כסף, הרבה זמן.

כל הקלישאות נכונות. כולם אומרים שבמסע משפחתי שכזה, זוכים להכיר את עצמנו ואת האהובים שלנו כפי שמעולם לא הכרנו. כולם צודקים. כולם אומרים שילדים לא צריכים אטרקציות משווקות היטב שעולות כסף כדי להנות. כולם צודקים. כולם אומרים שכשיוצאים לדרך מתחילות…

פראצ’וואפ קירי קאן. אושר זה כאן.

פראצ’וואפ קירי קאן. אושר זה כאן.

שלשום בלילה שכבתי במיטה בגסט האוס בקאו סוק וחששתי עמוקות. חששתי? התכוונתי להגיד פחדתי ממש. למחרת בבוקר היינו מתוכננים לצאת לדרך צפונה, התכנית המקורית היתה לנוע דרך היבשה מהדרום (קו טאו היתה הנקודה הדרומית ביותר ממנה התחלנו לזוז) צפונה, לכיוון…