טיילנו במיאנמר 16 יום, מיאנגון למאנדאליי כשבדרכנו עצרנו בבאגאן ובאגם אינלה. לא פעם במהלך המסע, אנחנו מעדיפים לסטות ממסלול המטיילים המקובל אל עבר מחוזות פחות מתויירים אולם במיאנמר נצמדנו לארבעה יעדים עיקריים, מתויירים בהחלט ומתאימים לשהות של משפחות. במיאנמר, גם “מתוייר” זה לא אומר “מפוצץ באנשים עד לבלי הכר את העיר המקורית שהיתה כאן”. המעברים במיאנמר הם באוטובוסי לילה המגיעים תמיד בשעות-לא-שעות, וזה אכן לא קל אבל בדרך כלל אם מקפידים לנסוע עם חברת אוטובוסים טובה הנסיעה עצמה היא סבירה בהחלט ולמחרת כדאי להשאיר כמה שעות טובות להתאוששות. כספומטים יש בכל היעדים בהם שהינו כך שאין חשש להיתקע בלי כסף במיאנמר.
This was our pickup car that took us to the bus station. No seats, all open for the rain to get in, muddy road, 30 minutes. Pleasure!
באגאן (Bagan)
בחור בורמזי שפגשנו באחד המקדשים אמר לנו שאתם לא יכולים להגיד שהייתם במיאנמר אם לא הייתם בבאגאן ואתם לא יכולים להגיד שהייתם בבאגאן אם לא ביקרתם במקדש אננדה.
באגאן היא עיר המהווה יעד תיירותי משום שפזורים בה למעלה מאלפיים מקדשים. סליחה, אמרתי פזורים? התכוונתי שכל מטר וחצי יש מקדש, אופס דרכתם על אחד. אפשר לשכור אופניים כדי לטייל בין המקדשים, או אופניים חשמליים או כרכרה עם סוס. וידאנו שהסוס נראה מטופל היטב כשבחרנו את הכרכרה.
Horse and cart is one way to travel the plains of Bagan.
הנוף הנשקף מהמקדשים בהם ניתן לטפס לגג הוא מרהיב פלוס פלוס ולחשוב שכל מה שאתם רואים סביבכם הוא שריד (למעלה מאלפיים שרידים כאמור) למעל 12 אלף מקדשים שהיו פה במאות שעברו, זה די מיינד-בלואינג, תודו.
ואננדה? אכן חתיכת מקדש מעניין. תפסנו לנו שם במקרה לגמרי מדריך נהדר שהרעיף עלינו משפע הידע שלו באנגלית מצוינת ובזכותו חווינו את אננדה כמו שצריך. עם להבין ולא רק להתפעל. מסדרון המלך והנזיר, מסדרון המשפחה המלכותית, מסדרון האנשים הפשוטים, ציורי הקיר, פסלי הענק של הבודהא לארבע רוחות השמיים, מתוכם בודהא סיני בורמזי ושני בודהות הודים המשנים את הבעת פניהם לפי המסדרון בו אתם עומדים, מהבעה רצינית לחיוך רחב, איי קיד יו נוט. החיוך אגב, נראה ממסדרון האנשים הפשוטים, אם תהיתם.
The view of Bagan temples is incredible.
The Buddha in Ananda temple smiles from remote.
…and becomes serious as you get closer.
הגענו מיאנגון לבאגאן באוטובוס לילה בנסיעה שארכה כ 9 שעות באוטובוס מפתיע ברמתו הגבוהה של מפעיל מקומי בשם JJ Express. המחיר אמנם טיפה יותר יקר מאוטובוס של חברות מתחרות (14$ לאדם) אבל בהחלט מוצדק. כסאות נוחים לכדי שכיבה, שמיכות ואפילו דיילת חביבה וחייכנית שתבקש בנימוס תקיף להדק חגורות כי יוצאים לדרך. יש לקחת בחשבון שכניסה לאיזור של באגאן כרוכה במין מס תיירים מקומי של 20$ (!) לאדם. מרגיז, אבל אין ברירה. על הילדים לא שילמנו. בבאגאן לנו ב Shwe Na Di Hotel. לון נחמד עם צוות מקסים ומאוד שירותי עבור 40$ ללילה לשני חדרי שינה זוגיים עם ארוחת בוקר.
טיול של חצי יום בבאגאן על כרכרה עם סוס עלה לנו 11$. המחיר מאוד תלוי בעונה ואנחנו טיילנו מחוץ לעונה. לשכור אופניים יעלה בערך 1$ לאופניים רגילות ו 4$ לחשמליות.
טיול קטן נוסף שאפשר לעשות באיזור, לא רחוק מבאגאן, הוא להר פופה (Mount Popa). מצוק מרשים החולש על הסביבה שהיה בעבר הרחוק מאוד לוע של הר געש לא פעיל. המראה של המקדשים על ההר יפיפה והנוף הנשקף מההר עצמו (לאחר טיפוס של 777 מדרגות דרך להקות קופים ומקבצי נדבות) יפה לא פחות. בדרך להר הנהג יעצור לכם במיני חנויות לתיירים שם יציגו לכם איך מכינים שמן בוטנים, סוכר דקלים ועוד. אנחנו שכרנו נהג מונית מקומי לטיול עבור 30$ לכל היום.
Mount Popa
Making peanut oil
This woman is preparing Tanakha, the ubiquitous yellow make up you can see on every Burmese’s face.
Weaving birds nests in Bagan.
אגם אינלה (Inle Lake)
אגם יפיפה ולצידו עיר חמודה. באגם לוקחים יום תיור בסירה, כמו תיירים אמיתיים, מבקרים בשוק מקומי, כפרים אותנטיים, כולל כפרים צפים וכל זה. מאד מאד מאד יפה. הדייגים על המים, צמחי המים והציפורים ביניהם, המקדשים שאפילו על האגם לא נפקד מקומם, נו מה יש לדבר. שלמות.
אבל אינלה היא לא רק אגם. היא גם עיר קטנה ומאד נעימה, ממנה ניתן לקחת טרקים, לאכול לא רע ואפילו לעשות סדנת בישול.
מה שכמובן עשיתי. סדנא מוצלחת מאד הכוללת סיור בשוק המקומי המקסים והמגוון, ובו חומרי גלם יחודיים לבורמה וכמובן בישול “האנדס-און” של כמה מנות דגל, כולל סלט עלי התה המפורסם שאמנם בטלויזיה ראיתם את גידי יורק אותו בשאט נפש אבל אני מודיעה לכם באחריות שמדובר במעדן ברמות של כלה.
כמו כן מאחר שמדובר בראיסנו הנערץ, הוא לא ויתר לנו על טרק וכך מצאנו עצמנו צועדים כל היום עם מדריך מקומי חמוד דובר אנגלית לא רעה, סועדים צהריים אצל משפחה מקומית שאין מילים לתאר את עוניה אבל מרק הנודלס שלהם היה ל-פנים, ומסיימים ביקב, כן כן, עם כוס יין מול נוף טוסקני ממש, אל האגם.
Fisherman in Inle Lake on a traditional fishing boat
Wooden houses built on the lake
Shopping in the market for the cooking class.
Burmese food cooking class
Children monks study in Pa-O village school
Exhausted….
Silver smith
A winery in Myanmar. We got confused for a second thinking it was Tuscany.
Breastfeeding ads
הגענו לאגם אינלה מבאגאן עם אוטובוס של כמעט 9 שעות עבור 10$ לאדם. הכניסה לאזור, כמו בבאגאן, כרוכה בתשלום מס תיירים של 10$ לאדם. הפעם לא ויתרו לנו ונאלצנו לשלם גם על הילדים. מרגיז, אבל שוב אין ברירה. אל המלון שבו לנו הגענו בעקבות המלצה של המלון שלנו בבאגאן (אח שלו/דוד שלו/גיס שלו…), המלצה שהסתברה כראויה ביותר. המלון היה מצוין. המחיר 40$ ללילה לשני חדרי שינה זוגיים כולל ארוחת בוקר. שם המלון Manaw Thu Ka.
סיור באגם הוא האטרקציה המרכזית וההכרחית במקום. הוא נמשך כל היום ואפשר להזמין אותו במלון או מאחת מעשרות הסוכנויות שפזורות בעיירה. שילמנו 10$ על הסירה.
פעילות מעניינת נוספת שכדאי לעשות, בייחוד עם ילדים, היא ללכת להצגה של תיאטרון בובות בורמזי מסורתי. לא ציפינו להרבה, אבל זה הסתבר כהפתעה מאוד נעימה של חוויה אותנטית שמרגישה סוג של חזרה בזמן. התיאטרון נקרא תיאטרון הבובות של אונג (Aung) וכרטיס להצגה של כחצי שעה עולה 4$.
גם טרקים מאוד פופולריים באיזור. אנחנו יצאנו לטרקון של יום אחד עם מדריך חביב בשם אונג וכלל ביקור במערת מדיטציה בודהיסטית, כפר של בני שבט הפ-או ויקב מקומי. המחיר היה 26$ לכולנו.
Aung puppet show
Trekking near Inle lake
That’s a dragonfruit tree
מאנדאליי (Mandalay)
מאנדאליי היתה שער היציאה שלנו מבורמה בחזרה לתאילנד ולכן לא טיילנו בה ובאיזור שלה יותר מדי. מאנדאליי עצמה היא העיר השניה בגודלה ובחשיבותה במיאנמר.
הגענו אליה מאגם אינלה באוטובוס לילה. למדנו מהטעות שעשינו בדרך לאינלה והפעם הזמנו מ JJ Express. מחיר כרטיס 12$ לאדם.
The views from U Bein bridge in Mandalay
