בערב השנה החדשה 2015 היינו בהו צ’י מין סיטי, וייטנאם. כמה עברנו מאז. היום יהיה שוב ערב השנה החדשה, הפעם 2016. ואני חושבת על כל מיני דברים שהפכו להיות מובנים מאליהם עבורנו, אבל הם ממש ממש לא. דברים שבארץ לא…

בערב השנה החדשה 2015 היינו בהו צ’י מין סיטי, וייטנאם. כמה עברנו מאז. היום יהיה שוב ערב השנה החדשה, הפעם 2016. ואני חושבת על כל מיני דברים שהפכו להיות מובנים מאליהם עבורנו, אבל הם ממש ממש לא. דברים שבארץ לא…

אוקטובר הוא חודש המודעות לסרטן השד. אבל עכשיו ינואר. ינואר אינו אוקטובר. אבל גם בינואר יש לי ציצים והגיע הזמן לבדוק שהם סבבה גם מבפנים. למעשה קצת עבר הזמן, והתלבטתי מה לעשות עם הצ’ק אפ שלי, או יותר נכון איפה…

Last night I was on my own for five hours. Only Me and Myself. A-l-o-n-e! Being alone on a world family trip is not something that happens a lot. Did I say not a lot? I meant almost doesn’t happen…

אתמול הייתי כמעט חמש שעות לבד. בגפי. רק אני ואני. ל-ב-ד ! להיות לבד בטיול משפחתי בעולם זה לא דבר שקורה הרבה. אמרתי לא קורה הרבה? התכוונתי לא קורה כמעט בכלל. נדיר. באמת. להיות לבד בבית (טוב, בחדר בגסטהאוס) זה…

מדי ערב שבת אומרים בקידוש “זכר למקרא קודש”. וכשמקרא קודש אומר לי משהו פעמיים, אני מקשיבה שבעתיים. הפרשה הקודמת, פרשת וישב, מסתיימת באמירה כפולה. “ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו.” (בראשית מ’ פסוק כ”ג). לא רק לא זכר, אפילו…