כשאנחנו מספרים לאנשים (טוב, בעיקר אני מספרת…) על התכניות שלנו לצאת מהמטריקס, רוב התגובות הן “וואו איזה אומץ!!!”, פלוס מבט מזוגג בעיניים. ויש סאב-טקסט, כמובן. נגיד, “לא, שאתם מטורפים!”, וגם – “אני ירוקה מקינאה וקשה לי להכיל את זה” וגם…
I notice that every few days, sometimes every day, there is a new thought. Fresh. Thought I had not thought before. I always gotta think, lots of words, lots of emotions, but since we are in this process, this birth…
אני שמה לב שכל כמה ימים, לפעמים אפילו כל יום, יש מחשבה חדשה. טרייה. מחשבה שלא חשבתי קודם. תמיד הייתי בנאדם חושבת, המון מילים, המון רגשות, אבל מאז שאנחנו בתהליך הזה, תעלת הלידה החוצה מהמטריקס – זה אחרת. זה יותר.…
This morning, The One went to play with his drummer partner. I scattered the boys at their friends’ places and stayed at home with the little one. She is glued to the computer as if there are not enough self-guilt…
הבוקר, הראיס הלך לנגן עם הפרטנר המתופף שלו, אני פיזרתי את הבנים אצל חברים ונשארתי בבית עם הקטנה. היא צמודה למחשב כאילו אין מספיק רגשי אשמה בעולם ואני חייבת לייצר מהר מהר מלאי ממש גדול. עשיתי קניות באינטרנט, אצל טלי,…