לקחנו את הגלולה האדומה

תאילנד

על בוהן שאולי נשברה ודרגות חופש שאולי אבדו
על בוהן שאולי נשברה ודרגות חופש שאולי אבדו

על בוהן שאולי נשברה ודרגות חופש שאולי אבדו

מה זה מה שאני שומעת?? לא מזהה את הצליל. רגע. אקשיב שוב. כן, יש מצב שאני נזכרת מה זה, פשוט כבר כמה שבועות שזה לא קרה לי, כן, אני בטוחה שזה זה – שקט. ש-ק-טטטטט. אני לבד. יש צלילים אבל…

חיים רזים
חיים רזים

חיים רזים

קודם כל, לפני שנדבר על מי רזה, מה רזה, ובעיקר למה רזה, אני רוצה לציין שכאן בתאילנד אני ממש לא נחשבת נמוכה. למעשה יש פה הרבה נמוכות ממני, כאילו, לא הייתי נסחפת ואומרת שאני נחשבת פה גבוהה, אבל בהחלט לא…

כבר שבוע. רק שבוע
כבר שבוע. רק שבוע

כבר שבוע. רק שבוע

איזה יום היום? שישי? אז זה אומר שיצאנו את הארץ לפני שבוע! וואו כל כך הרבה? וואו כל כך מעט?? אני יושבת על מרפסת הבונגלו ששכרנו פה (1600 ₪ לחודש, אם תהיתם), מולי ג’ונגל טרופי. כותבת. האויר כבר לח אבל…

אבודים ונמצאים
אבודים ונמצאים

אבודים ונמצאים

היום השלישי בתאילנד, שלושה ילדים במיטת בית מלון, שלוש שנים במסע זה מרגיש. כלומר שלוש דקות. היו פה עכשיו שלוש דקות של שקט והנה הן עברו. “רד מהמיטה שלי!”, “עזוב אותי!”, “אוף נודניק!” גררררר גורו לכם גורים, תכף אמא מאבדת…